top of page

 עיצוב אורבני- פרויקט סטודיו

דימוי - אמילי.png

הסטודיו עוסק במציאות הרבודה של ירושלים ובוחן את המתח שבין העבר לעיר העכשווית. הפרויקט מציב הקבלה בין צלייני המאות הקודמות, שהגיעו לירושלים מתוך משיכה לרוחניות ולמסע, לבין סטודנטים זרים המגיעים כיום לבצלאל — גם הם מתוך יראת כבוד כלפי העיר והחוויה הייחודית שהיא מייצרת. בעוד שבעבר מוסדות העיר נבנו כמעונות ואכסניות עבור צליינים, כיום אותם מבנים הפכו לחלק ממערכת מוסדות השלטון. דרך נקודת מבט זו הפרויקט מבקש "לחזור אחורה עם צעד קדימה": לשאוב מהמסורת של אירוח ושיתופיות, אך לייצר מתוכה פרשנות ישראלית-קיבוצית חדשה.

1581_Bunting_clover_leaf_map.jpg
pilgrim procession in thr via dolorosa.jpeg
easter ceremony crowed outside the holy sepulchre.jpeg
צילום מסך 2023-11-05 ב-16.20.09.png
1881-1822 מגרש הרוסים ארכיון הלאומי.jpg
7.png

קאמפוס בצלאל

רחוב יפו

העיר העתיקה

תחנת לב הבירה

צילום מסך 2023-11-05 ב-16.55.01.png

מגרש הרוסים מהווה את מוקד הפרויקט, המתחם הראשון שנבנה מחוץ לחומות העיר העתיקה במאה ה־19 ביוזמת הפטריארכיה היוונית־אורתודוקסית ובתמיכת האימפריה הרוסית. המתחם נרכש מן העות'מאנים ושימש כמערך אכסניות, שירותים ומבני תמיכה לצליינים הנוצרים, והפך לאבן יסוד בהתפתחות העיר המודרנית. בתקופת המנדט הבריטי המבנים עברו הסבה לשימושים צבאיים ואזרחיים, ולאחר קום המדינה אומצו על ידי מוסדות השלטון הישראלים: אכסניית הגברים הפכה לתחנת משטרה ובית מעצר, אכסניית המשלחת הדתית שימשה כבית המשפט העליון ובהמשך כבית משפט השלום, ואכסניית הנשים הותאמה למוזיאון אסירי המחתרות. לצד מוסדות פעילים אלו, חלקים מהמתחם נותרו שוממים, ומאפשרים התבוננות מחודשת על ההיסטוריה, ההווה והפוטנציאל העתידי של המקום.

האתגר המרכזי בתכנון נובע מכך שהמתחם סגור ומנותק מהמרחב העירוני הסובב אותו. ניתוח האתר הוביל להגדרת שלושה עקרונות להתערבות:

  1. פתיחת מעברים שיחברו את המתחם לרחובות יפו, הלני המלכה ומשה זמורה.

  2. הטמעת הגריד הקיים של הבלוק במבנה התכנון, לניצול הזוויות הקיימות וליצירת שילוב הרמוני בין חללים פתוחים למבנים.

  3. הצבת כניסה ראשית ברחוב הלני המלכה, המשלבת בין מדרחוב, כביש ותנועה רגלית ומעודדת זרימה אל תוך המתחם.

החזון נשען על עקרונות התכנון של הקיבוץ, יצירת "קיבוץ עירוני" בלב ירושלים. המתחם ישמש כמרחב שיתופי המשלב מגורי סטודנטים, חללים קהילתיים ומבני ציבור, לצד שטחים פתוחים ירוקים ומקומות מפגש. תכנון זה נועד לאפשר למבקרים ולתושבים לחוות חוויה ישראלית "אוטופית", המדגישה שיתופיות, קהילה ואחדות, תוך שילוב סגנונות אדריכליים מקומיים המעבים את החוויה התרבותית.

הפרויקט שואף להתייחס להיסטוריה העשירה של המתחם, תוך זיהוי והצפה של הצרכים העירוניים העכשוויים של ירושלים, במטרה לגבש הבנה מעמיקה של סוגיות אמיתיות המתקיימות במרכז העיר ומשפיעות על המרקם החברתי הירושלמי.

bottom of page